Skip to main content

שאלות ותשובות

שאלות בנושאים שונים שהופנו לרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני.
שאלה:

השנה חל טו' באדר ביום שישי. כיצד להערך לסעודת פורים ביום זה?

תשובה:

דיני סעודת פורים בערב שבת קדש (הזמנים מתאימים לעיר לוד), תשע"ה

 

השנה אנחנו עומדים בפני פורים מיוחד. היום העיקרי של פורים בלוד – טו' באדר, חל בערב שבת. יום הפורים ושמחתו נוגעים בקדושת יום השבת וברכתו.

קרבת הימים זה לזה, מעלה שאלה ביחס לזמנה של סעודת הפורים. איך ניתן ורצוי לקיים את סעודות הפורים ושבת באופן ששמחת הפורים וקדושת ועונג שבת יישמרו במלואם?

מבחינה הלכתית, ישנן מספר דרכים אפשריות כלהלן.

מבחינת הרצוי, על כל משפחה לחשב את חשבון נפשה, אם ראוי לה לחוות את שתי החוויות ביחד, או ראוי לה להפריד בין הסעודות.

 

 

את סעודת פורים ביום טו' שחל בערב שבת, אפשר לאכול בשלושה זמנים:

א. הרמ"א (או"ח תרצ"ה ב) כתב: כשחל פורים ביום שישי, יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד השבת.

לשיטה זו ראוי להתחיל את הסעודה לא יאוחר מחצות היום (11:52).

ב. להתחיל את הסעודה אחרי תפילת המנחה, ומכל מקום לא יאוחר משלש שעות לפני השקיעה (14:41) ולסיימה לפני כניסת השבת (17:20 לפי מנהג ת"א).

ג. יש נוהגים להתחיל את הסעודה לפני שבת, ולהמשיך אותה לתוך השבת ('פורס מפה ומקדש', פירוט להלן).

 

כאמור, על כל משפחה להחליט מהי המסגרת המתאימה לה, כך שתוכל לשמוח בצורה הטובה ביותר את שמחת חג הפורים, ולענג את השבת כהלכתה.

 

פורס מפה ומקדש

יש לבחור באפשרות זו, רק אם יש מי שיזכיר להדליק נרות בזמן, ולהתפלל תפילת ערבית. ניתן לקבוע תפילת ערבית ציבורית בסוף הסעודה.

יש לשים לב לכל הפרטים!

 

להלן דיני הסעודה לפי האפשרות השלישית:

א. תפילת מנחה: יש להקדים ולהתפלל לפני הסעודה.

ב. מבעוד יום מתחילים את הסעודה, ומקיימים סעודת פורים.

יש להתחיל את הסעודה בשעה שעדיין יש זמן לקיים את עיקר סעודת פורים מבעוד יום.

ג. הדלקת נרות: הנשים מדליקות נרות בשעה 17:20. נשים הנוהגות לקבל שבת בהדלקת הנרות, אסורות באכילה ושתיה מהדלקת הנרות עד לאחר הקידוש.

אבל אם התנו בפיהן שלא לקבל שבת בהדלקת הנרות; או שהן נוהגות כפוסקים הספרדים שאשה אינה מקבלת שבת בהדלקת נרות, מותרות לאכול עד מעט לפני השקיעה, בשעה 17:41.

ד. משפחה שמתארחת אצל משפחה אחרת, צריכה לזכור לכוון את שעוני השבת לפני היציאה לסעודה.

הדלקת הנרות לפי מנהג האשכנזים יכולה להיות במקום הסעודה אצל המשפחה המארחת או בבית לפני שיוצאים לסעודה ועל פי המגבלות שלהלן. לפוסקים כמחבר, יש להדליק בבית לפני שיוצאים.

כשמדליקים בבית יש להקפיד שהדלקת הנרות תהיה אחרי פלג המנחה (16:29), ובתנאי שהנרות יהיו מספיק גדולים כך שיהנו מהם כשחוזרים הביתה. אפשר לסמוך לעניין זה על אור החשמל ולברך על הדלקת האור בבית לפני שיוצאים (שש"כ מג,ד). בכל מקרה ראוי להשאיר אור בבית כך שבשעה שחוזרים הבית יהיה מואר.

ה. קבלת שבת: מספר דקות לפני השקיעה (השקיעה בשעה 17:41) יש להפסיק לאכול ולשתות, ולקבל שבת.

תפילת קבלת שבת אפשר לומר באופן משפחתי. אפשר לצאת באמצע הסעודה כדי להתפלל קבלת שבת וערבית בציבור ולחזור לסעודה. כשיוצאים באמצע הסעודה, לכתחילה לפחות אחד הסועדים (או הסועדות) יישאר על יד השולחן.

ו. לאחר השקיעה, מביאים לחם משנה, ופורסים מפה על כל הלחם שעל השולחן.

ז. מקדשים על כוס של יין. המקדש, שמן הסתם כבר ברך בסעודה בורא פרי הגפן כדי לשתות יין, מקדש ללא ברכת הגפן. מי שטועם מן הקידוש ועדיין לא ברך בורא פרי הגפן בסעודה, יברך לעצמו.

ח. בוצעים לחם משנה, ואוכלים לכל הפחות כזית, ללא ברכת המוציא.

ט. מן הראוי לאכול כביצה (או לכל הפחות כזית) פת, לאחר צאת הכוכבים (18:06). ראוי לאכול אז לפחות מאכל אחד מיוחד לכבוד שבת.

י. מן הראוי לכבד את סעודת השבת בזמירות שבת וכדו', על מנת שיהיה ניכר שזו סעודת שבת.

יא. בברכת המזון מזכירים רצה, ועל הניסים בסוף הברכה, בין ה'רחמנים'. אין לומר 'על הניסים' בתוך ברכת המזון, משום שעכשיו כבר שבת ולא פורים. ואין זה דומה לפורים המשולש, בו יום השבת הוא חלק מימי הפורים.

יב. לאחר הסעודה: מי שלא התפלל ערבית באמצע הסעודה כנ"ל, יתפלל ערבית של שבת לאחר הסעודה.

 

שבת שלום

 וימי פורים שמחים

 

ישראל סמט

רב הגרעין התורני בלוד

rav@glod.org.il


(תאריך פרסום: 03/03/2015 - 18:03)
שאלה:
שלום לרב,
 
האמת שתכננתי לשאול את הרב בעניין לימוד התורה ביום יום והנה הגעתי לתשובה שפורסמה באתר של הגרעין מאת הרב.
ראשית תודה רבה על התשובה,
ועדיין רציתי לשאול,
ההפרש שמופיע שם לגבי זמן לימוד התורה הוא גדול מאוד- מקריאת שמע פעמיים ביום (בשעת הדחק) ועד 9 שעות ביום כפי שכותב המחבר.
ואם כן מה נכון לעשות?
ב"ה בקרוב אסיים את תקופת הלימודים שהייתה תקופה לחוצה מאוד וללא סדר יום קבוע, ואתחיל לעבוד במשרה קבועה, אני מתכנן ללמוד שעה-שעה ורבע ביום לימוד עצמי קבוע ( וכשאני אראה את הסדר יום אדע אם יש לי עוד זמן) ואני לא יודע אם זה מספיק או אולי מעט מדי? ובכלל היחס בין עבודה לתורה- האם להתפתח בתחומים שונים במקצוע על חשבון זמן לימוד תורה, או לעבוד כדי להתפרנס ואת השאר לנצל ללימוד תורה?
 
תודה רבה,
תשובה:

שלום וברכה!

אני לא בטוח שיש דבר אחד 'נכון' לעשות.
כל אחד מאתנו בוחר כמה הוא לומד תורה
כמה הוא משקיע במשפחה
וכמה בעבודה.

לפעמים ההחלטה משתנה, בהתאם לתקופה בחיים.
יש תקופה בה משקיעים בלימוד תורה יותר, ויש בלימוד מקצוע, וכדומה.

יש אנשים שיעודם הוא להתפתח בתחום בו הם עובדים,
לעשות מלאכתם בצורה הטובה ביותר,
להמציא דברים חדשים.
ויש שעושים מלאכתם לפרנסה, ועיקר יעודם הוא בלימוד תורה
ויש שמרגישים שעיקר יעודם הוא לגדל את ילדיהם
ובכך הם משקיעים את רוב המרץ שלהם.
ויש כאלה שעושים קצת מכל דבר.

כל אדם צריך להחליט מה עיקר תפקידו בחיים,
מה הדבר שיעשה הכי טוב, ויתרום בו לעולם בצורה הכי טובה.
איך בוחרים?
צריך לבדוק מה מתאים לך. איפה הכשרונות שלך באים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

כך הוא גם בלימוד התורה עצמו: ישנם תחומים שונים ודרכים שונות בלימוד.
צריך אדם ללמוד במקום שלבו חפץ. ללמוד את מה שהוא אוהב, שמדבר אל ליבו.
רק לימוד כזה יביא אותו ללמוד בחשק.
הלימוד צריך להיות משמעותי ללומד, לא רק כמילוי חובה, אלא כחלק מהחיים, מחובר אליהם.
לימוד שבא מתוך אהבה, יכול להיות חלק מהחיים.
השאלה אינה רק כמה זמן ללמוד, אלא איך ללמוד באופן שיטביע רושם על כל החיים.

לימוד התורה משפיע גם על חינוך הילדים.
ילדים שרואים שאבא שלהם לומד תורה  ובעיקר אוהב תורה, יינקו ממנו את אהבת התורה .

ה' יאיר עינינו לבחור בחירות נכונות וטובות!

ישראל
 


(תאריך פרסום: 18/05/2012 - 08:41)
שאלה:

שלום הרב

אני אחרי לידה, ואסור לי לצום ביום הכיפורים.

קשה לי מאד לא לצום. מעולם לא קרה שלא צמתי ביום הכיפורים.

מה לעשות?

גמר חתימה טובה

תשובה:

שלום וברכה!

מזל טוב!

קשה לנו לא לצום ביום הכיפורים.

אצל נשים הדבר שכיח שהן צריכות לשתות או אף לאכול, מפני שאנו דואגים להן וגם לעובר או לתינוק. לכל אדם תפקיד משלו ביום הכיפורים. ותפקידך הוא לשתות או לאכול כפי שאת צריכה וכפי שנפסק לך.

להלן מצורף מכתב בנושא.

גמר חתימה טובה!

ישראל סמט

ב"ה

 

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים

 

הדבר הגדול ביותר, המתנה הגדולה ביותר שאותה נתן לנו ה' – היא החיים עצמם.

החיים הם ביטוי של האלוקות שבתוך האדם. שלושה שותפים באדם, והקב"ה בראשם. יצירת חיים ושמירתם היא ממש שותפות עם הקב"ה במעשה בראשית.

בחיי האדם ישנם זמנים בהם עליו לעסוק בחיים עצמם – ביצירתם ובשמירה עליהם. עיסוק זה הוא עבודת ה' נעלה ביותר. כה נעלה היא עד שהיא דוחה את כל התורה כולה. פיקוח נפש, כך לימדונו חז"ל, דוחה את כל המצוות כולן.

ראיה זו של המוטל עלינו, משפיעה על האופן שבו אנחנו מתייחסים לצורך הקיים לפעמים, שלא לצום ביום הכיפורים. בדרך כלל, עבודת ה' של יום זה היא באמצעות צום ותפילה. ברם, מי שמוטל עליו ביום הכיפורים לדאוג לחיים, עבודת ה' שלו שונה. החיפוש העיקרי של קרבת אלוקים אינו בצום ובתפילה, אלא בדאגה להופעה האלוקית הגדולה: החיים.

באופן פרדוקסאלי, הצורך לאכול ולשתות בשיעורים בזמן הצום, עלול לגרום למצב בו ביום הכיפורים אדם עסוק באכילה ובשתיה כל היום. מי שרגיל לצום ביום הכיפורים חש לא בנוח במצב זה. אך יש לזכור שיום הכיפורים נועד לכך שנחתם בו לחיים. מי שצריך לאכול ולשתות ביום הכיפורים, עוסק בחיים עצמם, וזו דרכו לקיים את מצוות היום.

צורך האשה לעבור את הצום בשלום, קודם לחובת הבעל להתפלל בבית הכנסת. מי שאשתו צריכה עזרה, יטיב לעשות אם יפנה עצמו ויעזור לה, אף אם הדבר יגרום לפגיעה בתפילתו.

ראוי להערך לצום מראש. ישנן נשים שחשות שהעמסת הגוף בנוזלים כמה ימים לפני הצום, מסייעת להן לעבור את הצום (או חלק ממנו אותו הן יכולות לצום), בצורה טובה יותר. כדאי להוועץ על כך עם בעלות נסיון.

פסיקת ההלכה היא בהתאם למצבה המיוחד של כל אשה, ועל כן היא שונה מאשה לאשה. מי שזקוקה לכך – כדאי לה להתייעץ לפני הצום.

 

יהי רצון שנזכה כולנו להחתם לחיים טובים, בתוך כל עם ישראל

ישראל סמט

 

במחזור עתיק, הובאה התפילה הבאה למי שצריך לאכול ביום הכיפורים:

הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתיה ביום הכיפורים,

כמו שכתבת בתורתך: "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'" (ויקרא יח,ה).

ובזכות קיום מצווה זו תחתום אותי ואת כל חולי עמך בית ישראל לרפואה שלימה,

ואזכה ביוה"כ הבא לקיים שוב "ועניתם את נפשותיכם", כן יהי רצון, אמן.

 

 

 

להלן מכתבו של בעל ה'שם משמואל', האדמו"ר מסוכטשוב, לחתנו:

בדבר חיוב הצום והתפילה ביוהכ"פ לחולה:

ב"ה אור ליום ג' וא"ו מימי התשובה ע"ז לפ"ק:

החיים והשלום ובריאות לכבוד ידידי חתני הרבני הנכבד חריף ותיק וחסיד מפואר ומפורסם וכו' מו"ה יעקב הלוי נ"י.

דבר מצבך, האומנם שמעתי מבתי מרגלית תחי' בשם הד"ר שעל הריאה מצב בריאותך הולך וטוב, יתן ה' ויאמנו דבריהם שתשוב לאיתנך במהרה. אבל כאשר יום הכפורים ממשמש ובא, הנני להזהירך מאוד לבל תצדק הרבה בדבר הצום, וכפי אשר יאמר לך הד"ר כן תשמור לעשות. אם יאמרו שדי פחות מכשיעור, היינו פחות מחצי ביצה בתוך שמונה מינוט. אך באם יאמרו שנם זה לא יספיק, חלילה לך להחמיר. כי מי שציוה לצום ביום הכפורים הוא ציוה לשמוע לרופא ושלא לצום. ואל תחשוב שאין להתיר אלא לחולה שיש בו סכנה לשעתו, חלילה, אלא אפילו לספק ספיקא, כי אין הולכים בפקוח נפש אחר הרוב. ואפילו לזמן מרובה שאין האדם יכול להחמיר. וכן אמרו ז"ל (יומא פ"ג.) אפילו החולה אומר אין צריך והרופא אומר צריך שומעין לרופא, ואפילו החולה הוא חכם בטבעיות ויודע לשער בשל אחרים, ואפילו הוא עצמו מומחה, אין שומעין לו:

ובטח זכור תזכור מה שכבר שמעת ממני הרבה פעמים, שעיקר היהדות להיות האדם בטל לדעת התורה וחכמי' ואפילו שיאמרו לך על שמאל שהוא ימין, וזה שאדם מבטל דעתו לדעת התורה וכוף אזניך לשמוע לדברי חכמים, הוא שוה יותר מהכל. ועל כן אין לך להצטער אם לא תצום ביוהכ"פ, כי במה שתשמע לדעת חכמי התורה שציוו שלא לצום, אם הרופא ציוה שלא לצום, הוא שוה יותר מעיקר הצום.

וכן בענין התפילה. ידוע שהש"ץ מוציא הנך דאניסי ואפילו עם שבשדות, וחשוב כמו שמתפללים בעצמם. ואם כן, אם יצוה עליך הד"ר שלא תתפלל ואתה אנוס בדבר הש"ץ מוציאך. ולאו דוקא הש"ץ דעירך אלא אפילו הש"ץ דסוף העולם. וא"כ בזה יפה כח היוצא ע"י הש"ץ, כי אי אפשר דליכא חד בסוף העולם היודע להתפלל יותר מש"ץ דעירך והוא הוא המוציאך:

ובכן אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך. וידוע שפסוק זה הוא בת קול בימי שלמה על שאכלו ביום הכפורים בבנין הבית [עי' במדב"ר פי"ז סוס"י ב']:

הנני ידידך חותנך הדו"ש באהבה

ומברכך בחתימה טובה:

שמואל:


(תאריך פרסום: 06/10/2011 - 22:55)
שאלה:

האם מותר, בשבת, לקרוע ניילונית (ניילון נצמד), ביד,  כדי לכסות כלי אוכל שיש בתוכו מאכל,  ואם יש הבדל בין שבת ליו"ט?.

(אני מדגישה שאין  הכוונה להשתמש בסכין החיתוך שמוצמד לאריזה,  אלא קריעת הניילון באמצעות היד)

תשובה:

שלום וברכה

קריעת נילון בשבת לשם כיסוי וכיו"ב יש בה תיקון ועל כן היא אסורה בשבת וביו"ט.

 


(תאריך פרסום: 06/09/2011 - 23:03)
שאלה:

הרב

שלום רב,

 

כבכל שנה חוזר עליו ויכוח ישן: ממתי מתחילים לומר: "לדוד ה' אורי וישעי" ולתקוע בשופר. בהלכה (וכן בסידורים) מופיע מר"ח אלול. האם הכוונה ל: ל' באב, א' של ר"ח, או א' באלול ב' של ר"ח?

 

שוקי

תשובה:

שלום וברכה!

שאלתך תלויה בחילוקי מנהגים.

רוב העולם נהגו לומר לדוד ה' ולתקוע רק מהיום השני של ר"ח.

יסוד חילוק המנהגים ביחס לתקיעות, הוא מפני שתוקעים זכר לתקיעות שהיו כשעלה משה להר לקבל לוחות שניים. נחלקו רבותינו בשאלה באיזה יום עלה משה, ל' באב או א' באלול.

אמנם יש טעמים נוספים, כגון: חודש אלול הוא חודש הרחמים ומעותד לתשובה, ולכן תוקעים בו.

מהמנהג הרווח ומהטעם נובע שבמקום שבו אין עדיין מנהג קבוע, יש לתקוע ולומר לדוד ה' ביום ב' דר"ח.

(ר' אג"מ או"ח ד,כא).


(תאריך פרסום: 30/08/2011 - 10:26)
שאלה:

כבוד הרב שלום,

 

החלילית שלי הלכה לאיבוד בסוף שנה"ל,

ורציתי לשאול: האם מותר לקנות (ולא להשתמש) ב-3 השבועות  חלילית חדשה?

נ.ב

החלילית החדשה קצת יותר מקצועית

 

תודה רבה,

ידידיה טרבלסי

תשובה:

שלום ידידיה

קניית חפצים בימי בין המצרים מתחלקת לשני זמנים:

 

א. בשלושת השבועות מותר לקנות חפצים שאין מברכים עליהם שהחיינו.

רבים מהאשכנזים ובני עדות המזרח לא נוהגים לברך שהחיינו על קניית חפצים, ולכן מותר לקנות כל חפץ.

 

ב. בתשעת הימים אסור לקנות חפץ שיש בקנייתו שמחה.

מדובר על שמחה גדולה, כמו לקנות דברים לחתונה וכיוצא בזה.

בקניית חלילית מן הסתם אין שמחה גדולה כל כך, ועל כן היא מותרת.

אם אתה אוהב לנגן וזו שמחה גדולה עבורך - ראוי לחכות עד אחרי תשעה באב.

יהי רצון שבשנה הבאה נוכל לנגן בשמחה בימים אלה.

 


(תאריך פרסום: 28/07/2011 - 12:57)
שאלה:

האם ניתן לקיים חוג שחיה בתשעת הימים?

הימים שנקבעו לחוג מראש הם ימי שלישי ושישי - לפני הנוחות.

מדובר בבוגרי א'-ב'

תשובה:

שלום וברכה

ניתן לקיים חוג שחיה לילדים בתשעת הימים.

 

רצוי בגיל הזה שהחוג יהיה ממוקד בלימוד שחיה, ללא שעשועים נוספים במים.

 

 

 

 


(תאריך פרסום: 28/07/2011 - 07:33)
שאלה:

לרב שלום וברכה!

לביתנו יש יום הולדת בתחילת 'שלושת השבועות' ואנחנו מעוניינים לערוך לה מסיבה בהשתתפות החברות מבית הספר.

האם ניתן לקיים מסיבת יום הולדת בתוך 'שלושת השבועות'? ואם כן האם יש מגבלות לפעילות במהלך המסיבה?

תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

 

 

ניתן לקיים את המסיבה בתחילת שלושת השבועות.

מצד שני, אופי הפעילות צריך להיות מותאם לתקופה.

אין להשמיע מוזיקה שמחה, או לרקוד.

מגבלה נוספת קשורה למתנות יום ההולדת. נוהגים שלא לברך שהחיינו בשלושת השבועות.

מתנה גדולה, שמברכים עליה שהחיינו, יש להתחיל להשתמש בה בשבת ולברך אז שהחיינו. (בתנאי שמדובר על מה שמותר להשתמש בו בשבת), או להתחיל להשתמש בה לאחר ימי בין המצרים.

 

מסתבר שבשלושת השבועות אין להביא ליצן וכיו"ב.

 

 

בצד האסור והמותר, כדאי לחשוב על משמעות חגיגת יום הולדת בשלושת השבועות.

 

אפשר לראות בכך הזדמנות חינוכית.

אפשר לשוחח (עם הילדה, בהתאם לגילה) על משמעות שלושת השבועות, ולהחליט ביחד להקדים את החגיגות לפני שלושת השבועות, או לדחותו לאחריהם.

אפשרות אחרת היא לקיים את יום ההולדת בזמנו, ולציין את משמעות שלושת השבועות ביום ההולדת עצמו.

אפשר להקדיש פעילות לנושא ירושלים, תפילה, אמירת פרקי תהלים וכיו"ב, ולעורר מודעות אצל הילדים לנושא.

 

 

כידוע נהגו בחתונות להזכיר את חורבן ירושלים, לקיים דברי חכמים "המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (ב"ב ס' ע"ב ומקבילות).

נראה לי פשוט שנכון הדבר כשחוגגים יום הולדת, ובפרט בשלושת השבועות, לזכור גם את מה שחסר עדיין לעם ישראל, ולהקדיש מקום לזכירת חורבן ירושלים ולתפילה משותפת לבניינה.

 

ברצוני להוסיף נקודת מבט על הכיוון החינוכי הראוי. כל ילד שגדל בארץ, הוא נדבך נוסף בבנין בית המקדש. אנו שמחים בו ובגדילתו.

התיקון הראוי לתקופת האבלות, הוא העיסוק בבניין.

אפשר להפוך את  יום ההולדת ליום בו אנו חושבים מה ניתן לעשות כדי להוסיף טוב: איפה ניתן להתנדב, איפה ניתן לעזור לפרט ולכלל. לנסות לתת משמעות לשמחת הגדילה.

כיוון זה ראוי בכל יום הולדת, על אחת כמה וכמה בשלושת השבועות.

 

ירבו שמחות


ישראל סמט


(תאריך פרסום: 10/07/2011 - 17:58)
שאלה:

האם יש לומר "יעלה ויבוא" בערבית, כאשר מקבלים שבת מוקדם בערב ראש חודש?

תשובה:

שלום רב

לפי דברי המשנה ברורה, המתפללים ערבית מבעוד יום לאחר פלג המנחה, כאשר היום הבא הוא ראש חודש, צריכים לומר יעלה ויבא בתפילת ערבית. והוא הדין כאשר מקבלים שבת מוקדם וראש חודש חל בשבת.

ישראל סמט


(תאריך פרסום: 07/07/2011 - 12:48)
שאלה:

בזמן העומד לרשותי ביום אני מתלבט מה ללמוד. האם קיימת עדיפות לסוג מסויים של לימוד תורה [משנה/גמרא/הלכה/פ"ש ...]?

תשובה:

שלום וברכה!

העיסוק בישובו של עולם, כרוך בהתמודדות עם הצורך לשלב לימוד תורה בשטף החיים. היציאה ללימודים אקדמיים ולעבודה, כרוכה בדרך כלל בהקטנה של מספר השעות בהן יכול אדם לעסוק בתורה לעומת מה שהורגל בו בשנות הישיבה. מציאות זו יוצרת בעיה חריפה של סדר עדיפויות. אדם שהתרגל ללמוד בעיון, מתקשה בזמן המועט שיש לו לעסוק בסוגיא עיונית שלימודה דורש זמן ממושך ויכולת ריכוז גבוהה. יש שמסוגל להתרכז ולהתמקד, אך הוא חש שאיבד את העניין במה שלמד בעבר. הוא זוכר שהלימוד מילא אותו מבחינה רוחנית, אך הוא איננו חש בכך עכשיו, והדבר גורם לפיחות ערך לימוד התורה בעיניו. גם מי שמגלה יכולת ועניין מלא בלימוד עיון, אם הוא מקדיש את מעט הזמן הפנוי שלו ללימוד סוגיא בעיון, לא יוכל להתקדם בידיעת התורה באופן רחב. בעל כרחו הוא מזניח סוגי לימוד אחרים: תנ"ך, בקיאות בגמרא, אמונה והלכה. לומדים רבים חשים אכזבה מכך שלימוד התורה הפך חובה שיש למלא, ולא מקור לכח רוחני. שהלימוד הופך לעיסוק לימודי, לידע. הם מצפים שלימוד התורה יתן משמעות לחייהם ויעסוק בשאלות הרוחניות המעסיקות אותם.

אז במה לבחור? עיין בקובץ המצורף.

התורה ואני.pdf

(תאריך פרסום: 07/07/2011 - 12:41)
שאלה:

הכנו פתיתים בסיר בשרי שעברו יותר מ24 שעות מהשימוש האחרון בו.

בננו אכל עם כפית בשרית את המאכל החם ולאחר מכן הכניס את הכפית לקערת חלב (קר) והחזיר למאכל החם.

מה דין הכפית, החלב והמאכל?

 

תודה.

תשובה:

שלום רב

כולם מותרים.

 

 


(תאריך פרסום: 07/07/2011 - 08:07)