Skip to main content

לימוד תורה

כמה תורה צריך ללמוד אדם עובד?

שלום לרב,
 
האמת שתכננתי לשאול את הרב בעניין לימוד התורה ביום יום והנה הגעתי לתשובה שפורסמה באתר של הגרעין מאת הרב.
ראשית תודה רבה על התשובה,
ועדיין רציתי לשאול,
ההפרש שמופיע שם לגבי זמן לימוד התורה הוא גדול מאוד- מקריאת שמע פעמיים ביום (בשעת הדחק) ועד 9 שעות ביום כפי שכותב המחבר.
ואם כן מה נכון לעשות?
ב"ה בקרוב אסיים את תקופת הלימודים שהייתה תקופה לחוצה מאוד וללא סדר יום קבוע, ואתחיל לעבוד במשרה קבועה, אני מתכנן ללמוד שעה-שעה ורבע ביום לימוד עצמי קבוע ( וכשאני אראה את הסד
תשובה: 

שלום וברכה!

אני לא בטוח שיש דבר אחד 'נכון' לעשות.
כל אחד מאתנו בוחר כמה הוא לומד תורה
כמה הוא משקיע במשפחה
וכמה בעבודה.

לפעמים ההחלטה משתנה, בהתאם לתקופה בחיים.
יש תקופה בה משקיעים בלימוד תורה יותר, ויש בלימוד מקצוע, וכדומה.

יש אנשים שיעודם הוא להתפתח בתחום בו הם עובדים,
לעשות מלאכתם בצורה הטובה ביותר,
להמציא דברים חדשים.
ויש שעושים מלאכתם לפרנסה, ועיקר יעודם הוא בלימוד תורה
ויש שמרגישים שעיקר יעודם הוא לגדל את ילדיהם
ובכך הם משקיעים את רוב המרץ שלהם.
ויש כאלה שעושים קצת מכל דבר.

כל אדם צריך להחליט מה עיקר תפקידו בחיים,
מה הדבר שיעשה הכי טוב, ויתרום בו לעולם בצורה הכי טובה.
איך בוחרים?
צריך לבדוק מה מתאים לך. איפה הכשרונות שלך באים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

כך הוא גם בלימוד התורה עצמו: ישנם תחומים שונים ודרכים שונות בלימוד.
צריך אדם ללמוד במקום שלבו חפץ. ללמוד את מה שהוא אוהב, שמדבר אל ליבו.
רק לימוד כזה יביא אותו ללמוד בחשק.
הלימוד צריך להיות משמעותי ללומד, לא רק כמילוי חובה, אלא כחלק מהחיים, מחובר אליהם.
לימוד שבא מתוך אהבה, יכול להיות חלק מהחיים.
השאלה אינה רק כמה זמן ללמוד, אלא איך ללמוד באופן שיטביע רושם על כל החיים.

לימוד התורה משפיע גם על חינוך הילדים.
ילדים שרואים שאבא שלהם לומד תורה  ובעיקר אוהב תורה, יינקו ממנו את אהבת התורה .

ה' יאיר עינינו לבחור בחירות נכונות וטובות!

ישראל
 

לימוד תורה

בזמן העומד לרשותי ביום אני מתלבט מה ללמוד. האם קיימת עדיפות לסוג מסויים של לימוד תורה [משנה/גמרא/הלכה/פ"ש ...]?

תשובה: 

שלום וברכה!

העיסוק בישובו של עולם, כרוך בהתמודדות עם הצורך לשלב לימוד תורה בשטף החיים. היציאה ללימודים אקדמיים ולעבודה, כרוכה בדרך כלל בהקטנה של מספר השעות בהן יכול אדם לעסוק בתורה לעומת מה שהורגל בו בשנות הישיבה. מציאות זו יוצרת בעיה חריפה של סדר עדיפויות. אדם שהתרגל ללמוד בעיון, מתקשה בזמן המועט שיש לו לעסוק בסוגיא עיונית שלימודה דורש זמן ממושך ויכולת ריכוז גבוהה. יש שמסוגל להתרכז ולהתמקד, אך הוא חש שאיבד את העניין במה שלמד בעבר. הוא זוכר שהלימוד מילא אותו מבחינה רוחנית, אך הוא איננו חש בכך עכשיו, והדבר גורם לפיחות ערך לימוד התורה בעיניו. גם מי שמגלה יכולת ועניין מלא בלימוד עיון, אם הוא מקדיש את מעט הזמן הפנוי שלו ללימוד סוגיא בעיון, לא יוכל להתקדם בידיעת התורה באופן רחב. בעל כרחו הוא מזניח סוגי לימוד אחרים: תנ"ך, בקיאות בגמרא, אמונה והלכה. לומדים רבים חשים אכזבה מכך שלימוד התורה הפך חובה שיש למלא, ולא מקור לכח רוחני. שהלימוד הופך לעיסוק לימודי, לידע. הם מצפים שלימוד התורה יתן משמעות לחייהם ויעסוק בשאלות הרוחניות המעסיקות אותם.

אז במה לבחור? עיין בקובץ המצורף.

שלב תוכן