Skip to main content

יום הכיפורים

אסור לי לצום ביום הכיפורים, והדבר קשה לי!

שלום הרב

אני אחרי לידה, ואסור לי לצום ביום הכיפורים.

קשה לי מאד לא לצום. מעולם לא קרה שלא צמתי ביום הכיפורים.

מה לעשות?

גמר חתימה טובה

תשובה: 

שלום וברכה!

מזל טוב!

קשה לנו לא לצום ביום הכיפורים.

אצל נשים הדבר שכיח שהן צריכות לשתות או אף לאכול, מפני שאנו דואגים להן וגם לעובר או לתינוק. לכל אדם תפקיד משלו ביום הכיפורים. ותפקידך הוא לשתות או לאכול כפי שאת צריכה וכפי שנפסק לך.

להלן מצורף מכתב בנושא.

גמר חתימה טובה!

ישראל סמט

ב"ה

 

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים

 

הדבר הגדול ביותר, המתנה הגדולה ביותר שאותה נתן לנו ה' – היא החיים עצמם.

החיים הם ביטוי של האלוקות שבתוך האדם. שלושה שותפים באדם, והקב"ה בראשם. יצירת חיים ושמירתם היא ממש שותפות עם הקב"ה במעשה בראשית.

בחיי האדם ישנם זמנים בהם עליו לעסוק בחיים עצמם – ביצירתם ובשמירה עליהם. עיסוק זה הוא עבודת ה' נעלה ביותר. כה נעלה היא עד שהיא דוחה את כל התורה כולה. פיקוח נפש, כך לימדונו חז"ל, דוחה את כל המצוות כולן.

ראיה זו של המוטל עלינו, משפיעה על האופן שבו אנחנו מתייחסים לצורך הקיים לפעמים, שלא לצום ביום הכיפורים. בדרך כלל, עבודת ה' של יום זה היא באמצעות צום ותפילה. ברם, מי שמוטל עליו ביום הכיפורים לדאוג לחיים, עבודת ה' שלו שונה. החיפוש העיקרי של קרבת אלוקים אינו בצום ובתפילה, אלא בדאגה להופעה האלוקית הגדולה: החיים.

באופן פרדוקסאלי, הצורך לאכול ולשתות בשיעורים בזמן הצום, עלול לגרום למצב בו ביום הכיפורים אדם עסוק באכילה ובשתיה כל היום. מי שרגיל לצום ביום הכיפורים חש לא בנוח במצב זה. אך יש לזכור שיום הכיפורים נועד לכך שנחתם בו לחיים. מי שצריך לאכול ולשתות ביום הכיפורים, עוסק בחיים עצמם, וזו דרכו לקיים את מצוות היום.

צורך האשה לעבור את הצום בשלום, קודם לחובת הבעל להתפלל בבית הכנסת. מי שאשתו צריכה עזרה, יטיב לעשות אם יפנה עצמו ויעזור לה, אף אם הדבר יגרום לפגיעה בתפילתו.

ראוי להערך לצום מראש. ישנן נשים שחשות שהעמסת הגוף בנוזלים כמה ימים לפני הצום, מסייעת להן לעבור את הצום (או חלק ממנו אותו הן יכולות לצום), בצורה טובה יותר. כדאי להוועץ על כך עם בעלות נסיון.

פסיקת ההלכה היא בהתאם למצבה המיוחד של כל אשה, ועל כן היא שונה מאשה לאשה. מי שזקוקה לכך – כדאי לה להתייעץ לפני הצום.

 

יהי רצון שנזכה כולנו להחתם לחיים טובים, בתוך כל עם ישראל

ישראל סמט

 

במחזור עתיק, הובאה התפילה הבאה למי שצריך לאכול ביום הכיפורים:

הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתיה ביום הכיפורים,

כמו שכתבת בתורתך: "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'" (ויקרא יח,ה).

ובזכות קיום מצווה זו תחתום אותי ואת כל חולי עמך בית ישראל לרפואה שלימה,

ואזכה ביוה"כ הבא לקיים שוב "ועניתם את נפשותיכם", כן יהי רצון, אמן.

 

 

 

להלן מכתבו של בעל ה'שם משמואל', האדמו"ר מסוכטשוב, לחתנו:

בדבר חיוב הצום והתפילה ביוהכ"פ לחולה:

ב"ה אור ליום ג' וא"ו מימי התשובה ע"ז לפ"ק:

החיים והשלום ובריאות לכבוד ידידי חתני הרבני הנכבד חריף ותיק וחסיד מפואר ומפורסם וכו' מו"ה יעקב הלוי נ"י.

דבר מצבך, האומנם שמעתי מבתי מרגלית תחי' בשם הד"ר שעל הריאה מצב בריאותך הולך וטוב, יתן ה' ויאמנו דבריהם שתשוב לאיתנך במהרה. אבל כאשר יום הכפורים ממשמש ובא, הנני להזהירך מאוד לבל תצדק הרבה בדבר הצום, וכפי אשר יאמר לך הד"ר כן תשמור לעשות. אם יאמרו שדי פחות מכשיעור, היינו פחות מחצי ביצה בתוך שמונה מינוט. אך באם יאמרו שנם זה לא יספיק, חלילה לך להחמיר. כי מי שציוה לצום ביום הכפורים הוא ציוה לשמוע לרופא ושלא לצום. ואל תחשוב שאין להתיר אלא לחולה שיש בו סכנה לשעתו, חלילה, אלא אפילו לספק ספיקא, כי אין הולכים בפקוח נפש אחר הרוב. ואפילו לזמן מרובה שאין האדם יכול להחמיר. וכן אמרו ז"ל (יומא פ"ג.) אפילו החולה אומר אין צריך והרופא אומר צריך שומעין לרופא, ואפילו החולה הוא חכם בטבעיות ויודע לשער בשל אחרים, ואפילו הוא עצמו מומחה, אין שומעין לו:

ובטח זכור תזכור מה שכבר שמעת ממני הרבה פעמים, שעיקר היהדות להיות האדם בטל לדעת התורה וחכמי' ואפילו שיאמרו לך על שמאל שהוא ימין, וזה שאדם מבטל דעתו לדעת התורה וכוף אזניך לשמוע לדברי חכמים, הוא שוה יותר מהכל. ועל כן אין לך להצטער אם לא תצום ביוהכ"פ, כי במה שתשמע לדעת חכמי התורה שציוו שלא לצום, אם הרופא ציוה שלא לצום, הוא שוה יותר מעיקר הצום.

וכן בענין התפילה. ידוע שהש"ץ מוציא הנך דאניסי ואפילו עם שבשדות, וחשוב כמו שמתפללים בעצמם. ואם כן, אם יצוה עליך הד"ר שלא תתפלל ואתה אנוס בדבר הש"ץ מוציאך. ולאו דוקא הש"ץ דעירך אלא אפילו הש"ץ דסוף העולם. וא"כ בזה יפה כח היוצא ע"י הש"ץ, כי אי אפשר דליכא חד בסוף העולם היודע להתפלל יותר מש"ץ דעירך והוא הוא המוציאך:

ובכן אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך. וידוע שפסוק זה הוא בת קול בימי שלמה על שאכלו ביום הכפורים בבנין הבית [עי' במדב"ר פי"ז סוס"י ב']:

הנני ידידך חותנך הדו"ש באהבה

ומברכך בחתימה טובה:

שמואל:

שלב תוכן