Skip to main content

שולחן השבת בגרעין לוד

פרויקט החסד הגדול "שולחן השבת" של גמ"ח הגרעין בלוד מזמין אתכם לטעום מהחוויה.

איזו אווירה נוצרת ע"י שלושים אורחים שאינם מכירים זה את זו ומגיעים לסעוד יחד בערב שבת? מדוע משפחות מהגרעין מבשלות עוד אוכל לשבת – נוסף על מה שהכינו לעצמן? כיצד מתנ"ס דנוור הופך מידי שבוע לאולם אירועים? ומה סוד הקסם שמתרחש כל שבת בין כותלי אולפנת צביה? 

תארו לכם שמידי ערב שבת צועדים עשרות אנשים נזקקים שגרים באזורים שונים בעיר ואינם מכירים אחד את השני, והולכים לסעוד יחד סעודת שבת מושקעת וטעימה באווירה משפחתית, חמה ותורנית. הכירו את פרויקט "שולחן השבת", הפרויקט שהחל בשכונת נווה נוף והעתיק את ההצלחה לשכונת נווה זית. לבישולים, להכנות, לקניות, לעריכה ולניהול הסעודות שותפות עשרות משפחות מהגרעין.

שולחן השבת בנוה נוף

פרויקט "שולחן השבת" בשכונת נווה נוף הוקם ממש לפני שנה. הסעודה נערכת מידי ערב שבת באולפנת "צביה" שתורמת את המקום. בנוסף לשגרת הסעודות בשבת מתקיימות סעודות חגיגיות גם בחגים השונים. בכל שבת מגיעים לסעודה בין 15 ל30 איש, וחלקם אף משתתפים בתפילת ערבית המתקיימת באולפנא יחד עם קהילת נווה נוף. רוב האורחים מגיעים משכונת רמת אשכול, חלקם בודדים, חלקם מבוגרים, ויש אפילו כמה משפחות.

אז איך זה מתנהל? בכל סעודה כזו יש שתי משפחות מהגרעין שמנהלות את הארוחה בחומר וברוח, ואחראיות על הגשת האוכל, דברי התורה ואפילו על חידות לילדים.

את האוכל מכינות וקונות בכל שבוע משפחות מהגרעין, ומעבירות אותו למקום מרוכז. בכל יום שישי נוסע מישהו מחבורת המשפחות הסועדות לקחת את האוכל ולהעמיד על הפלטות. כמו כן בכל יום שישי יש מישהו מאותה החבורה שנוסע להביא אישה מרמת אשכול שההליכה לא פשוטה עבורה.

על מנת ליצור אוירה נעימה תשומת לב רבה מוקדשת גם לעיצוב השולחנות. כן, כן, אין מפות ניילון, ובנות השירות שבאות לערוך את השולחן באופן קבוע מדווחות על חווית עריכה מלאה באושר ובכיף. הסעודה בנויה משולחנות שולחנות, ולא שולחן אחד ארוך, על מנת לאפשר אוירה של אינטימיות, ושהסועדים לא ירגישו שכולם מסתכלים על איך וכמה הם אוכלים. מצד שני השולחנות קרובים אחד לשני כדי לשמור על האווירה המשפחתית.

תפקיד המשפחות שמנהלות את הסעודה הוא ליצור משפחתיות בין השולחנות על-ידי שיח של דברי תורה ושירים. השיחות על פרשת השבוע מדהימות. האנשים משתתפים ומעלים רעיונות ופירושים נפלאים. בפינוי הכלים והאוכל משתתפים כל הסועדים שיכולים לעזור, וכך גם הם מקבלים תחושה של שותפות.

לפני כחודשיים נפטרה אישה שהכינה דגים מידי שבת עבור הסעודה, ובתמורה הייתה מקבלת כסף מהגמ"ח. היא נפטרה ממש סמוך לשבת, והסועדים בשולחן השבת עוד זכו לטעום מהדגים שלה באותו יום שישי.

האווירה שנוצרת במהלך הסעודות היא חמה ומשפחתית, ובין המשפחות נוצר קשר עמוק ואוהב, עד כדי כך שחלק מילדי משפחות הגרעין שמנהלות את הפרויקט מצטערים כשהם נשארים ל"סתם סעודת שבת רגילה בבית".

שולחן השבת בנוה זית

לסעודת ערב שבת הראשונה בנווה זית הגיעו כשלושים אנשים שהצטרפו למשפחות המארחות ולשל"פים שעשו עבודה מדהימה לקראת האירוע. היה כיף לראות איך בין כל המשתתפים המגוונים נוצרה בקלות אווירה נעימה של ליל שבת.

האולם במתנ"ס דנוור שבו התקיימה הסעודה היה ערוך בצורה חגיגית, והוקדשה מחשבה לכל פרטי הפרטים מהחשובים ביותר ועד לצבעי הצלחות והעלים המיובשים שעיטרו את השולחן. למשך ערב שבת מתנ"ס דנוור הפך למעין אולם אירועים. בסעודה הוגש אוכל ביתי שבושל ונקנה על-ידי משפחות הגרעין, והיה טעים במיוחד. במהלך הסעודה המשתתפים שרו, רקדו ואמרו דברי תורה, כאשר כמעט כל גבר מהמתארחים במקום נשא דרשה על פי ידיעתו וכוחו. גם הילדים לא קופחו והשתתפו בחידון נושא פרסים על פרשת השבוע, שהוכן במיוחד בשבילם.

האווירה הייתה טובה, ובכלל הייתה תחושה כי הצלחתה של הסעודה עלתה על כל הציפיות. תקוותם של המארגנים היא כי ההצלחה הראשונה תוביל להגעתן של עוד משפחות מהשכונה שירגישו בבית בשולחן השבת. ההיענות של מספר רב של אנשים כבר בשבת הראשונה הבהירה את חשיבותו של הפרויקט, ועד כמה שיש צורך לכך בשכונה.

קיומה של סעודה כזו דורש תכנון רב והכנות רבות בכל שבוע. בנוסף למשפחות המארחות, המבשלות והקונות, מי שבקרוב תתגייסנה לטובת העניין הן בנות כיתות ז' ו-ח' מהגרעין שעומדות לקחת על עצמן את מלאכת עריכת השולחנות. אז לסיכום ניתן לומר שפעילות החסד של הגרעין התקדמה בכמה רמות קדימה, והיד עוד נטויה... אז למה לא כל יום שבת?

 מדהים ומרגש והעוסקים בצורכי

 מדהים ומרגש והעוסקים בצורכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם .

יישר כח גדול.