Skip to main content

טעימה מהלכות פורים

תגיות

תענית אסתר

על מהותה של תענית אסתר נכתבו בפוסקים הסברים רבים. השנה יסוד התענית מובן לכל. אף שיש לנו מדינה משלנו, עדיין לא זכינו לחיות בה בבטחון מלא. יה"ר שהקב"ה יוליכנו קוממיות בארצנו.

מעוברות ומיניקות פטורות מתענית אסתר. מיניקות לצורך זה, נחשבות נשים עד שנתיים אחרי לידה, אפילו אינן מניקות בפועל.

 

ממנוחת השבת ל"מנוחת" הפורים

 

חג הפורים נקבע בימים בהם נחו היהודים מאויביהם. במובן זה דומה פורים ליום שבת מנוחה, בו אנו נחים מכל צרותינו. שונה מנוחת השבת ממנוחת הפורים. בעוד השבת מרוחקת מענייני עולם הזה, לא קיבלו עליהם ישראל איסור מלאכה בפורים (מגילה ה' ע"ב). קדושת הפורים מצויה בתוך ענייני העולם הזה.


עם יציאת השבת, מוציאים את השבת באמירת 'ברוך המבדיל בין קדש לחול' ללא שם ומלכות. בכך אנו מותרים בעשיית מלאכה. ויכולים לעשות את כל צרכי הפורים, לקחת את המגילה לבית הכנסת, לנסוע לבית הכנסת וכיו"ב.

צורה זו של הבדלה אינה מספיקה כדי לאכול ולשתות. לשם כך יש להבדיל על הכוס. עד להבדלה מותר לשתות רק מים. נהוג להבדיל על הכוס אחרי קריאת המגילה.

במשפחה בה לא כולם הולכים לקריאת המגילה בבית הכנסת, כגון שילדים ואמם נשארים בבית ויצטרכו לאכול ולשתות, או שסביר שיצאו באמצע קריאת המגילה וכיו"ב ויש חשש שישכחו ולא ישמעו הבדלה, עדיף שיבדיל לפני קריאת המגילה.

פורים

רק פעמיים בשנה אבוא להתארח

זכות מיוחדת נפלה בחלקם של תושבי לוד: לקיים את כל מצוות החג פעמיים!

אין עוד מקום מלבד ירושלים, בו חוגגים בטו' באדר שלא מספק.

אנו זוכים בזאת לתקן את טענת המן, 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד', שהרי בלוד מתאחדים כל המנהגים.

לוד מוגדרת כעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. אע"פ כן, מספר רבנים פסקו שאין לשנות את המנהג הקודם לחגוג בי"ד באדר, אלא יש להוסיף עליו גם את יום ט"ו.

משמעות הדברים היא שיש לקיים את כל דיני החג במשך יומיים.

המגילה נקראת ארבע פעמים (פעמיים ביד' ופעמיים בטו'), בתפילה וברכת המזון יש לומר 'על הניסים' גם ביד' וגם בטו',

יש לתת מתנות לאביונים ולשלוח מנות, בשני ימי הפורים.

יש לזכור שעיקרו של חג הוא בטו'.

אין לברך על המגילה ביום השני, מאחר שברכנו עליה ביום הראשון.

עגלה עם סוסה - עיקרם של דיני הנוסעים:

א. אין ראוי לנסוע מלוד ביום יד' או ליל טו' לעיר שאינה מוקפת חומה, ולישון שם בליל טו'.

ב. בן לוד שנסע לירושלים ליום טו', מחוייב בדיני הפורים בלוד ביום יד' כבני לוד, ובטו' בירושלים כירושלמי.

ג. הנוסע ביום יד' מירושלים ללוד, חייב בלוד במצוות הפורים בטו' כבני לוד.

חג גדול לילדים? ילדים ומשפחה בפורים

"וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה..." (אסתר ט,כח).

מגילת אסתר מתייחסת במפורש לכך שחג הפורים נחגג במסגרת המשפחה. יש בכך תיקון גדול לתרבות הפרסית הנהנתנית והשוביניסטית, שאין בה ערכי משפחה אמיתיים. אופי החג בתוך המשפחה משתנה בהתאם לגילם של הילדים, והצרכים של בני המשפחה השונים (גם הנשים!).

מצוה להיות בפורים עם משפחתו, עיקר השמחה היא עם בני ביתו (ערוה"ש תרצ"ו ס"ג).

לא יתן אדם את בנו הקטן בידיו של שיכור (כולל הוא עצמו).

לא יניח אדם לבנו הקטן לשתות הרבה יותר מלימודו.

לעולם ישמור אדם את בנו בחג הפורים, גם כשהולך לשלוח מנות וכיו"ב, שלא יצטרך לעבור כבישים שאין הוא מסוגל לעברם.

בפורים יש לנצל את היום כדי לשיר, לספר, ללמוד עם הילדים את ענייני חג הפורים. וכל המרבה – הרי זה משובח.

כתוב בספרים הקדושים, שחג הפורים מסוגל לקבלת תורה מחדש.

פורים שמחים!

ישראל סמט

רב הגרעין